#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נוהגין הספד ותענית בפורים קטן?	"איתא בגמ' דאסורים בהספד ותענית, וביאר הרא""ש דהיינו דוקא כשקראו המגילה בו ביום ומיד אח""כ החליטו לעבר השנה וקמ""ל דאסורים בהספד ותענית אבל אם לא קראו המגילה מותרים בהספד ותענית, אכן הרמב""ם ס""ל דאסורים בכל אופן. להלכה, המחבר סותם כהרמב""ם ואח""כ הביא הרא""ש ביש אומרים, והרמ""א פסק כהרמב""ם דבכל אופן אסורים בהספד ותענית"	סימן תרצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לגבי 1) על הנסים 2) נפילת אפים 3) קל ארך אפים 4) למנצח יענך ה&#x27; ביום צרה 5) מזמור לאסף 6) צדקתך צדק?"	"1) אין אומרים (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), ובדיעבד אם אמר אין מחזירין [דראוי לאומרו באדר ראשון אלא שמסמיך גאולה גאולה לניסן] (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) {ונראה כוונתו דא&quot;צ לחזור לראש הברכה וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; תרפ&quot;ח וסי&#x27; תרצ&quot;ג} 2) אין אומרים ב&#x27; ימים (שו&quot;ע) 3) אין אומרים ב&#x27; ימים (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 4) אין אומרים ב&#x27; ימים (שו&quot;ע) 5) בלבוב נוהגין לתלותה בנפילת אפים ואין אומרים אותה, בפרנקפורט נוהגין לתלותה בהלל וא&quot;כ אומרים אותה בפורים קטן (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 6) אין אומרים ב&#x27; ימים (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, פמ&quot;ג שם, מ&quot;ב שם)"	סימן תרצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי 1) אבלות 2) עשיית מלאכה 3) נדר להתענות 4) משלוח מנות?	"1) נוהג אבלות בפורים קטן (א&quot;ר ס&quot;ק א&#x27;, באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) 2) הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא אבודרהם דאין עושין מלאכה ב&#x27; ימים, אבל הב&quot;י כתב דעושין מלאכה, וכן נוהגין (עטרת זקנים, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;) 3) אם נדר בפירוש להתענות בפורים קטן חל נדרו דהוי רק מנהג בעלמא {וצ&quot;ב קצת דהוא מדינא דגמ&#x27;}, אבל אם נדר סתם להתענות ב&#x27; וה&#x27; של כל השנה יש לומר שאין דעתו על פורים קטן (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) 4) הכתב סופר (סוף פרשת תצוה) מצדד דאם צריך להרבות בסעודה ה&quot;נ יש ליתן משלוח מנות, אבל מפורש בב&quot;י דמשלוח מנות הוי כמתנות לאביונים ואינו נוהג אלא באדר שני"	סימן תרצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שאירע לו נס באדר וקבל לעשות משתה ושמחה באותה יום, באיזה חודש יעשה המשתה?	"המ&quot;ב כאן כתב באדר ראשון [אלא אם אירע באדר שני] אבל במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תרפ&quot;ו ס&quot;ק ח&#x27;) כתב באדר שני, ועי&#x27; מש&quot;כ שם, וסעודה שעושה לזכר נפלאות ה&#x27; הוא סעודת מצוה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; רי&quot;ח"	סימן תרצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להרבות בסעודה בפורים קטן?	"כתב הטור דלפי הרמב&quot;ם דאסור בהספד ותענית צריך להרבות בסעודה בי&quot;ד ולא בט&quot;ו, וכ&quot;כ הבית יוסף בשם הגהות מיימוניות בשם הסמ&quot;ק דוקא י&quot;ד ולא בט&quot;ו [אפי&#x27; במוקפין (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אכן המנח&quot;י (ח&quot;י סי&#x27; נ&quot;ח) מתמיה עליו דהב&quot;י דחה דשמא נקט י&quot;ד שהוא עיקר אבל ליכא הוכחה לט&quot;ו דמוקפין], אבל תוס&#x27; (מגילה ו&#x27; ע&quot;ב) סברי דא&quot;צ להרבות בסעודה בכלל באדר א&#x27;, וכ&quot;כ הב&quot;י דאין נוהגין להרבות בסעודה, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) נמי הביא שיטות דצריך להרבות במשתה אבל כתב דלא ראיתי נוהגין כן. להלכה, הכריע הרמ&quot;א דאע&quot;פ דאין נוהגין להרבות בסעודה מ&quot;מ ירבה קצת בסעודה בי&quot;ד כדי לצאת ידי המחמירים, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא התשב&quot;ץ דיש להרבות בסעודה, ורבינו יחיאל מפרי&quot;ש היה רגיל להרבות ולהזמין בני אדם כמשמעות המשנה דאין בין אדר ראשון לאדר שני (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), אמנם מגמ&#x27; משמע דליכא שום חיוב באדר ראשון (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן תרצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בסיום הרמ&quot;א &quot;טוב לב משתה תמיד&quot;?	"1) ביאר הט""ז (ס""ק ב') דכוונתו שטוב להרבות לכבוד הנס בעתים הללו (מ""ב ס""ק ה')&lt;br&gt;2) הא""ר (ס""ק ב') מצדד דבא לרבות דצריך לשמח אפי' בט""ו [כדעת היש נוהגין בתוס']&lt;br&gt;3) ביאר הברכ""י דיסד חתימה מעין הפתיחה שני תמידין כסדרן שהוא פתח בשויתי ה' לנגדי תמיד ומסיים בטוב לב משתה תמיד, בתחילה מכוין לבו למקום ואח""כ תמיד הוא יעזרנו על דבר כבוד (שע""ת ס""ק ב')&lt;br&gt;4) עוד כתב השע""ת (שם) דהוא רמז משתה טוב בגימטריא אדר ראשון&lt;br&gt;5) עוד כתב השע""ת (שם) דרצה לרמז שיאמר זמירות ותשבחות ודברי תורה בסעודה כדי שיהיה סעודת מצוה וכמ""ש בחנוכה, ע""ש שמאריך בענין זה&lt;br&gt;5) הערוה""ש (סעי' ב') ביאר כוונתו כפשטות הקרא דעיקר עבודת ה' הוא בשמחה, ולכן כשכוונתו לשם מצוה היא משתה ושמחה של מצוה, וזהו כוונת המג""א (ס""ק ב') דהוא תפילה שנזכו לביאת גואל צדק"	סימן תרצז סעיף א		
